הבלוג של פאי לימון

יום שלישי, 15 במאי 2012

מאירועי קהילת מוצר השנה 2012 - והפעם אירוע בלוגרים

כמיטב המסורת נערך אתמול אירוע מפואר מטעם מוצר השנה לבלוגרים ובלוגריות בסינמה סיטי.
איזה כייף היה!! נהננו מכיבוד טעים, דוגמיות שוות של מוצרים שנבחרו למוצר השנה, סרט נפלא העונה לשם "למה לצפות כשאתם מצפים" (ממש מומלץ!!) ובסיומו של הערב חיכה לנו תיק אדום וגדול גדוש במוצרי השנה. מה לא היה שם??
אז כדי לא לבלבל את הקוראים ועל מנת להפיח משב רוח אישי, ברצוני להמליץ לכם על הפייבוריטים שלי. אז קבלו אותם בסדר רנדומלי לחלוטין.

מולר סימפלי פרוט

כחובבת יוגורט מושבעת, חרטתי על דיגלי לנסות כל יוגורט חדש שיצַא, יוצא או יצֵא לאוויר העולם.
ה"Simply Fruit" של מולר כבר מזמן מככב אצלנו במגירת מוצרי החלב במקרר.
הטעם של היוגורט עדין וטעמן של חתיכות הפרי מודגש. לכן נוצר שילוב כל כך מעניין ועשיר בפה. המגוון של הטעמים לא קיים אצל אף מתחרה. אני אישית מכורה לטעמי האגס, קיווי ולפירות היער. כמובן שגם השאר מתקבלים בברכה. כל יום בשעה 10 בבוקר יש לי דייט עם אחד הטעמים ואם אף אחד לא רואה, יש לנו עוד דייט גם ב-10 בלילה...

גליל גבינת עזים מה-עז 9% של משק צוריאל

על המוצר הנפלא הזה הרחבתי בעבר בפוסט קודם שנקרא "חגיגות מוצר השנה ופאי עזים.. ויש קשר!" ואם יש עדיין מישהו שלא ניסה את הגבינה המעולה הזו, יש לו עסק אתי. כל כך הרבה טעם ורק 9% שומן מה שהופך את חוויות הטעם הזו למצווה. למתכון נפלא של פאי גבינת עזים, כנסו לפוסט הקודם.

סדרת פיטנס בר

לפני כשנה פנתה בתי האמצעית לצמחונות. הסיבות אידיאולוגיות ואני מברכת על כך. בד בבד נוצר חסך גדול בתזונה שלה מפני שמלכתחילה הגיוון לא שלט. לאחרונה שמתי לב שאת הכריכים שהכנתי לה בבוקר לבית ספר, החזירה בשלמותם. בהתחלה הגנים הפולנים שלי צעקו "גוואלד" מהעובדה שאני צרכיה לזרוק אוכל. עם הזמן חיפשתי תחלופה הולמת ואז הכרתי לבתי את חטיפי הדגנים המלאים "פיטנס" של נסטלה. ההתאהבות בחטיפים בטעם שוקולד היתה מידית ומאז (טפו טפו) כל יום היא מקבלת חטיף או שניים יחד עם שקית של נישנושי גזר לבי"ס. אני רגועה והילדה מבסוטה.

סן בנדטו מוגז עדין

אם תשאלו אותי מה היה המשקה האהוב על אבי ז"ל, התשובה תהייה סודה. אחד הזכרונות היותר עמוקים שלי מאבא הוא שכל ערב לפני הארוחה, אבא הוציא את הסיפולוקס מהמקרר, הבריג בלון גז קטן בצבע חום אל המכשיר ואז הרעש של הגזים החל להתפשט בחלל החדר. אבא שתה סודה סטרייט, סודה מהולה בעסיס דיאט, סודה עם מיץ תפוזים, מיץ אשכוליות וכל מה שזז. זו הייתה ההתמכרות שלו. מגיל צעיר הציעו לי הורי לטעום סודה, אך הגזים (קראתי להם קוצים) הטריפו אותי וגרמו לי לדמוע. ויתרתי על התענוג המפוקפק ועד היום אני נמנעת ממשקאות תוססים.

ואז חל המהפך! לראשונה טעמתי סן בנדטו מוגז עדין אצל חברים ונשביתי. הגיזוז העדין והטעם של מים איכותיים שלח אותי לשוויץ וחזרה במחלקה ראשונה. מאז כל פעם שאני רוצה להרגיש "גדולה" אני מוזגת לי כוס, ועם כל לגימה נזכרת באבא ויודעת שהוא גאה בי.

סטארקיסט 99 קלוריות

כמעט חצי שנה עברה מאז שפצחתי בדיאטת "דרך המלך" של בי"ח מאיר. הסיבה הייתה חגיגת קלוריות מטורפת עקב שתי נסיעות לחו"ל בקיץ האחרון (צרות של עשירים..) העיקרון של הדיאטה הוא לאכול את הפחמימות בערב בארוחה שנקראת "ארוחת האושר". הווה אומר שעד הערב צריך למצוא משהו לאכול שגם משביע, גם טעים והכי חשוב לא נכנס לקטגוריית הפחמימות.
?Guess what
מנה אישית של טונה לצד ביצה קשה וקצת ירקות הפכו את הסיוט שבדיאטות לכייף אמיתי. אמנם המזלג המצורף לאריזה נשאר יתום ובמכסה הירקרק לא עשיתי שימוש חוזר (כי טרפתי הכל) אך קבלתי ארוחה קטנה ומשביעה ב-99 קלוריות ועוד קצת שהיא פתרון מושלם למשטר הדיאטה בו בחרתי. תודה סטארקיסט!!

יום רביעי, 9 במאי 2012

פראג המתוקה

לא בכדי טוענים כי צריך לדעת עם מי להתחתן, ממי להתגרש ובאותה נשימה, עם מי לטייל. הבן זוג הנכון לטיולים בחו"ל יכול לעשות את ההבדל שבין טיול נחמד לטיול מדהים.
לשמחתי הרבה בן זוגי לטיולים בחו"ל הוא הפרטנר המושלם לטיולים מדהימים. הוא נווט מספר אחד, לא מתקמצן על אף תענוג שבדרך, צלם בחסד והכי חשוב.. סוחב על גבו את בקבוקי המים, המפות וכל הקניות המזדמנות. מה צריך יותר?
את הביקור האחרון בפראג, יניב ואני פירגנו לעצמנו לכבוד חגיגות החמש שנים יחד. פראג היא עיר יפיפיה שקל ונעים לטייל בה ברגל. יש בה שפע של היסטוריה, ארכיטקטורה, נופים משגעים, אוכל מעולה וחיבה מובהקת למתוק.

אמנם נחתנו כמה ימים לאחר חג הפסחא, אך המקומיים המשיכו במסורת השנתית שלהם והציפו את הכיכרות המרכזיים בדוכנים ססגוניים שהציעו מבחר של מתנות, מזכרות לתיירים ובעיקר שפע של דוכני מזון.
את הקיורטוש ההונגרי החליף מאפה דומה בעל שם אחר (לא התאמצתי) שנאפה מעל גחלים. לא היה מבחר של מליות כמו לקיורטוש הארצישראלי, אך המראה היה מלבב ובטמפרטורה של 14 מעלות צלזיוס היה מתבקש לנגוס באחד כזה.

הכיכר הגדולה והעתיקה של פראג, העונה לשם סטרומצקה היא אחד המקומות היותר יפים בעיר. מדובר בכיכר רחבת ידיים המוקפת בבתים עתיקים בסגנונות וצבעים שונים. למעט אנדרטה הממוקמת במרכז הכיכר, היא רוב השנה ריקה עם יכולת לחבוק בחיקה תיירים מכל קצוות העולם. עקב החג עוצמתה של הרחבה הענקית התגמדה נוכח הדוכנים הרבים שהוקמו במרכזה. אחד הדוכנים היותר מוצלחים בעיני מכר פירות טריים (תותים, בננות, אננס ועוד) על מקל, שצופו בשוקולד מריר, חלב או לבן. הפייבוריט שלי היה האננס בשוקולד לבן. שתיים אפס לטובת האננס!

כיכר סטרומצקה

לקפה סבוי, שהוא למעשה קונדיטוריה המציעה ארוחות קלות, הגענו בעקבות המלצה של המדריך אִייַד. כששמע שאני בתחום, התביית על המקום הזה וציין שזה "המקום" למצוא עוגות איכותיות ולראות דרך חלון קטן כיצד מכינים אותן. כמובן שקפצתי על המציאה ולאחר יום ארוך של הליכה וטיפוס הגענו עם רגליים כואבות ובטן מקרקרת. לאחר שהושיבו אותנו, שכחתי מהם נימוסים אירופאים ורצתי לויטרינה, בה נחו זו לצד זו קלאסיקות אירופאיות עם תג שם ומספר על יד, שיהיה קל להזמין. טורס סבוי התגלה כוריאציה לעוגת היער השחור: שכבות של עוגת שוקולד וקרם דובדבנים, מצופה במרציפן. אצלי זה עבר ולו בזכות המרציפן. שאר העוגות היו בסדר גם כן.
את החוויה המתקנת עברתי עם כופתאות ממולאות בתות שדה, מוגשות חם עם מבחר ציפויים: אבקת סוכר, שמנת חמוצה, אגוזים מסוכרים ורוטב שוקולד. את האושר הזה שלפתי דוקא מהתפריט ולוא דוקא מהויטרינה ולא הצטערתי לשנייה. בהחלט חוויה שהקפיצה לי את בלוטות הטעם לצידו השני של גשר קארל וחזרה. אוי, איזה מותק של עיר!

טורט סבוי

יום שני, 7 במאי 2012

חג שבועות לבן ומתוק

יום ראשון, 22 באפריל 2012

קאפקייקס בכחול לבן - חוגגים עצמאות!

השנה ביום העצמאות פנקו את עצמכם בקאפקייקס נפלאים במגוון טעמים.

טעמים לבחירה: שוקולד, וניל, גזר, תפוז, לימון

ציפויי בטעמים: וניל, שוקולד, קוקוס, ורדים, שקדים, מנטה, מנגו, דובדבן

לקאפקייקס גדולים - מינימום הזמנה 12 יחידות (מאותו הסוג) - 10 ש"ח ליחידה

לקאפקייקס מיני - מינימום הזמנה - 24 יחידות (מאותו הסוג) - 6 ש"ח ליחידה

* כל הקאפקייקס מגיעים עם דגל ישראל קטן שנעוץ בהם

להזמנות 054-4951935

יום שני, 2 באפריל 2012

קונדיטוריה ללא שם

לפני אי אילו שנים, אי שם באמצע שנות השבעים, העיר הצפונית נהריה, הייתה עיר נופש וקיט, עם חוף ים משגע ובריכה מוקפת בעצי ברוש. רוב תושביה הגיעו ממזרח אירופה. גרמניה ליתר דיוק. כן, נהריה הייתה עיר ה"יֶקֵים".
את מספר הקונדיטוריות בעיר היה ניתן לספור על חצי כף יד. שתיים וחצי בערך. אחת בכיכר המסחרית של "יד לבנים" עם ויטרינה מלבבת ועוגות קרם על בסיס מרגרינה בעיקר. השנייה מעבר לכביש ברחוב צדדי נחבא אל הכלים, צמודה לשדרות הגעתון ולא רחוקה מבית העירייה. בבדיקה אקרעית של מפת העיר, הרחוב מופיע נטול שם ולכן אקרא לה קונדיטוריה ללא שם.
בעיר נהריה גרה ילדה, בת להורים ממוצא מזרח אירופאי (לא הייתה אז בחירה). תלתליה בצבע חום כהה. עיניה גם כן חומות, כמעט שחורות וגוון עורה היה כהה גם הוא. שזוף למען הדיוק. שזוף מרביצה ממושכת בשפת הים, כל ימי הקיץ, כך שנשארה רזרבה גם לחורף.
לילדה היו העדפות מאוד ברורות לגבי מזון. אוכל לא, קינוחים כן. מגיל צעיר פיתחה אהבה גדולה לעוגות, שוקולד, גלידה ושאר ממתקים. אמה דאגה להכין לה עוגות ואביה היה אחראי על הגלידות, השוקולדים ומגוון הממתקים שהביא לה בקרטון קטן מהסופר החדש שפתחו במרכז העיר או מהשק"מ של מחנה שרגא, מול לוחמי הגיטאות, במקרים היותר טובים.
הילדה ההיא לא ידעה הרבה על עולם הקונדיטוריה, אך היא ידעה להשתמש בחושיה על מנת לצוד את מה שכל כך אהבה. והטרף שלה שכן בקונדיטוריה ההיא ללא השם.

אם תשאלו אותי מהי העוגה שהכי אהבתי בתור ילדה התשובה תהיה אחת. גבינייה עגולה עם דובדבן. בצק שמרים עשיר נקרץ לעיגולים בקוטר של 15 ס"מ. במרכז העיגול מונחת מלית גבינה לבנה ונפלאה ובמרכזה דובדבן אדום. את העוגה הזו הייתי מכרסמת סביב המלית, אוכלת בביסים קטנים את הבצק הנימוח. את טעמה של מלית הגבינה הייתי נוצרת בפה כמה שיותר ואחרון חביב הדובדבן. העוגה הזו הייתה ה"כוכב" בקונדיטוריה בלי שם. היא ואחיותיה הציצו על העוברים ושבים דרך חלון ראווה גדוש במאפים. אולי בגלל שהיא נחה לה בגובה העיניים של ילדה בת 10 היה לה קל לפתות ילדות קטנות.

הילדה גדלה וטעמה השתדרג וגם העיר נהריה התפתחה וצמחה והחלה לקבל תושבים מכל העדות.

לפני שנה ביקרתי בנהריה עם שלושת בנותי. העיר נראתה מותשת, חסרת חיים, אומללה משהו. במקום קונדיטוריות צצו להם בתי קפה מכל פינה שלא צלחו להשאיר רושם מיוחד.
עזבתי את נהריה באמצע שנות השמונים, אולי כשהייתה בשיאה, וכך אני רוצה לשמר אותה בזכרוני.

על עוגת הגבינה העגולה, שנהגתי לאכול כילדה, הפסקתי לפנטז כבר מזמן. היום אני לא תרה אחרי זכרונות מתוקים, אלא יוצרת זכרונות משלי, במטבח הפרטי שלי. גם את העוגה הנפלאה הזו הכנתי לי כסגירת מעגל או אולי פיצוי על המון שנים של חלומות בהקיץ. הטעם היה מדויק והחזיר אותי בטיל אחורה. זה היה שווה כל ביס.

גביניות "נהריה"

חומרים לבצק:

1/2 ק"ג קמח

11 גרם שמרים יבשים

1/2 כוס סוכר

2 ביצים

100 גרם חמאה

3/4 כוס חלב
1 כפית מלח

חומרים למלית גבינה:

500 גרם גבינה כחושה (מסוג טוב טעם)
1/2 כוס סוכר

2 שקיות סוכר וניל

2 חלמונים
2 כפות קורנפלור
20 גרם חמאה מומסת
גרידת לימון

דובדבנים מסוכרים לקישוט
לזיגוג: ביצה טרופה
לציפוי: סירופ סוכר בטמפ' החדר (ראו הכנה למטה)

במיקסר עם וו לישה מערבבים יחד את כל חומרי הבצק כ-5 דקות עד קבלת בצק אחיד וחלק. מניחים לתפיחה.

בינתיים מכינים את המלית: מערבבים יחד את כל החומרים ושומרים במקרר עד השימוש.

אחרי שהבצק הכפיל את נפחו מוציאים את האויר מהבצק ומרדדים לעלה. קורצים עיגולים בקוטר 10 ס"מ (אפשר יותר קטן או יותר גדול). במרכז כל עיגול מניחים כף ממלית הגבינה ודובדבן במרכז. מניחים לתפיחה של כשעה.

מברישים בביצה טרופה את הבצק סביב לגבינה ואופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות כ-25 דקות או עד שהבצק מקבל צבע זהוב. אפשר להבריש בסירופ סוכר את הגביניות החמות.

הכנת סירופ סוכר: מרתיחים כוס מים וכוס סוכר עד שכל הסוכר נמס. מבשלים 4-5 דקות עד שהנוזל הופך לסירופ בהיר. אפשר לצרף לסיר אחר או יותר מהמרכיבים הבאים:חתיכת מקל וניל/קליפת לימון או תפוז/מקל קינמון/כוכב אניס

הכנה:

עוגות וקינוחים לחג הפסח - חג שמח!!

יום שישי, 16 במרץ 2012

חמסה עליך

היום בן זוגי ואני חוגגים חמש שנות הכרות. יש כאלו שיאמרו שזה הרבה זמן, יש כאלו שיאמרו שזה מעט זמן ואני חושבת שזה בדיוק הזמן לדעת אם אתה מכיר אם או לא את החצי השני שלך.

אני למשל הספקתי ללמוד שאת התה הוא שותה עם שתי כפיות סוכר או לא שותה בכלל. אם רואים סרט, כדאי מאוד שזה יהיה סרט אקשן. את הגרביים הוא אוהב ללא תפרים. אם אני לא מספרת אותו או שולחת אותו לספר, הוא יצמיח מחלפות. כשהוא יחליף את האופנוע במכונית, זה יהיה רכב שטח. עוגות הוא אוהב בכל טעם, גודל וצורה, אבל אם הוא יצטרך לבחור, זו תהיה עוגת מוס שוקולד. כשהוא באמצע תרגול יוגה, שום דבר לא יזיז אותו (גם לא רעידת אדמה, אזעקה או שריפה).

יניב -
יצאנו לדייט הראשון לפני חמש שנים בדיוק. זה אפילו היה יום שישי. נפגשנו בכניסה לארקפה בהרצליה פיתוח. הזמנתי משהו חם לשתות (כנראה סיידר) ואתה שתית קפה עם משהו מתוק ליד. אתה דיברת ודיברת ואני בעיקר הקשבתי. היום, חמש שנים אחרי, היוצרות התהפכו ואני זו שלא סותמת את הפה.
יחד, הצלחנו לצבור חוויות: טיולים בארץ ובעולם, צלילות, ארוחות משפחתיות, שיחות לתוך הלילה, מסיבות ואירועים משמחים רבים ואפילו בילוי לילי ארוך בתא לחץ.

בשבוע שעבר חגגת יום הולדת ולא רצית מתנות. הרשה לי לחלוק עם העולם את המתכון לעוגת מוס שוקולד שאתה כל כך אוהב וזו תהיה המתנה שלי בשמך ♥
מאחלת לנו עוד המון שנים נפלאות יחד עם עשייה משותפת, תמיכה הדדית והרבה אהבה.

עוגת המוס של יניב
מכינים מראש תחתית של עוגת שוקולד או עיגול מרנג בתוך תבנית בקוטר 20 ס"מ.
מומלץ לרפד את הדפנות בשקף לעוגה.

חומרים
2 ביצים + 2 חלמונים בטמפ' החדר
כף וחצי (30 גרם) סוכר
40 מ"ל ליקר שוקולד/ברנדי
350 גרם שוקולד מריר
2 מיכלים (500 סמ"ק) שמנת מתוקה

הכנה
ממיסים את השוקולד במיקרו באינטרבלים של 30 שניות עד שאין גושים. מביאים לטמפ' החדר. מקציפים ביצים, חלמונים וסוכר לקציפה בהירה ותפוחה, מוסיפים את הליקר וממשיכים להקציף עוד כדקה. מוסיפים את השוקולד המומס אל קציפת הביצים באיטיות ומקציפים עד ששתי התערובות מתחברות. מקציפים שמנת מתוקה לקצפת לא יציבה מדי כ-80% הקצפה. מקפלים מעט מהקצפת אל תערובת השוקולד, על מנת לאוורר אותה, ואז שופכים את תערובת השוקולד לשאר הקצפת ומערבבים בעזרת מטרפה ידנית עד שמקבלים מוס חלק ואוורירי. שופכים את המוס מעל התחתית, מיישרים ומקפיאים להתיצבות כשעה.

מכינים גנאש לציפוי:
ממיסים 100 גרם שוקולד מריר. כשאין יותר גושים מוסיפים פנימה 100 סמ"ק שמנת מתוקה ומערבבים היטב עד קבלת קרם. את הקרם שופכים מעל העוגה ומקררים. ניתן לעטר באגוזים קצוצים או כל מה שאוהבים.

את העוגה יש להעביר למקרר שעה לפני ההגשה. ניתן להכין את העוגה מראש ולשמור במקפיא (עטופה היטב) עד חודש.

יום רביעי, 14 במרץ 2012

ואחד לשנה הבאה - סיכומים לפורים

תודו שזה הפך להיות בלתי אפשרי להחליט על המלית של אוזני ההמן. כל שנה מתווספות מליות חדשות, שונות ומשונות ואני כבר לא עומדת בקצב. מתוק וגם מלוח ממרציפן ועד לגבינת ריקוטה. בנוסף גם בני הבית פיתחו רצונות משלהם ואם ביתכם מאכלס כחמישה אנשים בממוצע, קחו בחשבון שהביקוש לאוזני המן, על טעמיו השונים, יהיה גם הוא כאותו מספר.

השנה לא היה לי זמן לקנות אוזני המן, אז הכנתי בעצמי. באמת שניסיתי לרַצות את כולם, אבל נעצרתי אחרי ארבע מליות. אז מה היה לנו? שוקולד, מרנג, קוקוס-פרג ואחרון חביב והפיבוריט שלי, מלית פרג עם קליפות הדרים מסוכרות. עם בצק נימוח שנמס בפה, אני לא מבינה למה לא נאכל אותן כל השנה.

קדימה לעבודה - הבצק הוא פריך והמתכון נמצא בפוסט קודם
http://pie-limon.blogspot.com/2010/11/1.html

מתכון למלית פרג מדהימה:

3/4 כוס חלב
200 גרם פרג טחון במקום
1 כוס סוכר
1/4 כוס פירורי עוגיות/ביסקויטים
50 גרם חמאה
2 כפות דבש
1 קופסה קליפות הדרים מסוכרות (90 גרם)

בסיר מרתיחים חלב וסוכר תוך ערבוב.
כשרותח, מוסיפים את הפרג ובוחשים כ-2 דקות על אש נמוכה. מסירים מהאש.
מוסיפים חמאה, פירורים ודבש ומערבבים עד שהחמאה נמסה.
מוסיפים את הקליפות ומערבבים. מצננים לגמרי.
מכאן הכל די מובן מאליו: מרדדים בצק לעובי של 1/2 ס"מ. קורצים עיגולים (אני השתמשתי בחותכן בקוטר 5 ס"מ), שמים כפית מלית במרכז וסוגרים כל עיגול בעיצוב של אוזן המן.
מניחים את האוזניים על תבנית מכוסה בניר אפיה ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-20 דקות. מצננים ומפדרים באבקת סוכר. הכמות מניבה כ-44 יחידות.

חגיגות מוצר השנה ופאי גבינת עזים.. ויש קשר!

בשבוע שעבר הוזמנתי לטקס מוצר השנה שהתקיים במוזיאון תל אביב לאומנות זו השנה השביעית. כחברת קהילת הצרכנים היה לי הכבוד להצטופף בחברתם של גדולי הקמעונים בישראל, עיתונאים, אנשי אקדמיה וחברות קהילה נוספות. הצבע האדום שפיאר את הכניסה לאירוע הזכיר לי את השטיח האדום של טקס פרסי האוסקר שנחגג כמה ימים קודם ואני מן הסתם הרגשתי כמו כוכבת קולנוע לכל הפחות.

עם תום מסיבת הקוקטייל החביבה שקידמה את פני האורחים נכנסנו לאולם לשמוע מי זכה השנה בתואר הנכסף. מנחת הטלויזיה המקסימה, לינוי בר גפן, הינחתה את האירוע בחן רב. על הזוכים השונים ניתן לקרוא באתר של מוצר השנה ואני החלטתי להקדיש את הפוסט לאחד המוצרים שזכה. מדובר בגבינת העזים של משק צוריאל, שנתנו דחיפה חזקה לשוק גבינות העיזים בשוק, אותם אני כל כך אוהבת.

אני מאמינה גדולה בצירופי מקרים והמתכון שבחרתי להציג נופל על "יום הפאי" והוא יהיה מלוח, לשם שינוי, אבל כל כך טעים שתרצו לצרף אותו לכל ארוחה קלה. מדובר בפאי גבינת עזים. את המתכון שלפתי מהאתר של חברת מימונס, שלא בכדי זכו במוצר השנה בשנה שעברה.

פאי גבינת עזים

החומרים לבצק:
100 גרם חמאה רכה
1/4 1 כוסות קמח קורט מלח
2-3 כפות מי קרח

חומרים למילוי:
שמן זית
2 בצלים בינוניים פרוסים דק
3 שיני שום פרוסות
3 פלפלים בצבעים שונים (אדום, צהוב, ירוק כהה) פרוסים דק
2 ביצים
1/2 כוס (120 מ"ל) חלב
מלח ופלפל
1 גליל ( 200 גרם) גבינת מה-עז של משק צוריאל
100 גרם זיתים שחורים מגולענים פרוסיםלהכנת הבצק:
לשים במעבד מזון את כל החומרים ומעבדים לבצק אחיד. משטחים על בסיס התבנית והדפנות.
מחממים תנור לחום בינוני.

להכנת המלית:
מחממים במחבת את השמן ומטגנים את הבצל, השום והפלפלים עד שיזהיבו. מצננים מעט ומעבירים לקערה. מוסיפים ביצים, חלב ותבלינים ומערבבים היטב. שופכים על הבצק.
פורסים את גבינת העיזים, ומניחים על המלית.
מעטרים בזיתים שחורים, ואופים כ 30- דקות, עד שהמאפה תפוח וזהוב.