בוטיק האפייה של אורן בקר

זוכרים את המשפט המככב "קונדיטוריה זה לגמרי עליזה בארץ הפלאות"?
אצלי הוא מהדהד בראש בכל פעם שאני מכינה עוגה. בארץ הפלאות ביקרתי בשישי האחרון, בפתיחה המרשימה של "אורן בקר בוטיק" במתחם שרונה בתל אביב.
הזמנה צבעונית מעוטרת במקרונים מושלמים תפסה אותי ברגע טוב בו תכננתי היכן לבלות עם החיילת בשישי בבוקר. החיילת אישרה באושר, אפילו כשהודעתי לה שיוצאים מוקדם מהבית על מנת להגיע לפני ההתנפלות הגדולה. קרוב לעשר בבוקר החננו את הרכב וצעדנו בשמש לכיוון המתחם. את הבוטיק מצאנו בלי כל בעייה. כמדומני הוא האטרקציה היחידה הפתוחה שם.

ירדנו מטה אל הממלכה והכישוף החל. מכל פינה נעטפנו במתוקים מסוגים שונים, עוגות מפתות ומיני עוגיות, פרלינים, מרציפן בשני צבעים, תערובת גרנולה, אזני המן בטעמים מיוחדים, גם ללא סוכר, מאפי שמרים ריחניים, כריכים מגרים וויטרינה אחת קסומה וצבעונית שאין כדוגמתה וכל עוגה בה יפה לפחות כמו תמונה.

הבחירה היתה קשה מפני שבא לי לטעום מהכל. לבסוף התיישבנו בגינה הנעימה עם שתי עוגות מוס: תות לימון על מרנג וקינמון פטל בקלתית ושני ספלי צ'אי והשמחה היתה גדולה. הטעמים ושילוב המרקמים השונים היו נהדרים. כל ביס חולל פלאים ושיבחנו את הבחירה. לא שכחנו לקחת הביתה מגוון מאפי שמרים (שוקולד, קינמון, פרג ואפרסק בקרם וניל) ונשבענו במבט שנחזור בקרוב.

לאורן נאחל בהצלחה ונשלח תודה ענקית על בוקר טוב במיוחד ואני חושבת שהכי נכון זה לתת לתמונות לדבר בעד עצמן.

אורן בקר בוטיק רחוב רב אלוף דוד אלעזר 24, תל אביב

לאתר כנסו

עוגיית שוקולד צ'יפס ע נ ק י ת !! מתכון מצולם

רוצים להפתיע מישהו שאתם אוהבים? אבל ממש?
הכינו לו או לה עוגייה ענקית וצבעונית עם ברכה אישית.

את העוגיות האלו הכרתי בארה"ב. הן פופולריות באותה מידה כמו כל עוגה אחרת בקונדיטוריות. הן מגיעות מקושטות, עם הקדשות לאירועים, חגים ושאר שמחות.

רציתי לפנק את בתי (שהיה לה יום לא כ"כ טוב) במשהו מתוק ועליז ונזכרתי בעוגיות האישיות הענקיות האלו שהמסר שלהן ברור מאוד: אני אוהבת אותך!

חומרים

 בקערת מערבל מקרימים חמאה ושני סוגי סוכר

 מוסיפים את שאר החומרים ומקפלים פנימה שוקו צ'יפס

 על תבנית אפייה שטוחה המרופדת בנייר אפייה מניחים יריעת רדיד אלומיניום ומגלגלים את דפנותיו פנימה
עד קבלת עיגול בקוטר של כ-25 ס"מ

מעבירים את התערובת אל רדיד האלומיניום ומיישרים. משאירים כס"מ רווח לקצה כי היא קצת תופחת

מקשטים במיני m&m (לא חובה)

 זו העוגיה שמתקבלת(קוטר 25 ס"מ)

 בעזרת רויאל אייסינג כותבים הקדשה

חומרים:
75 גרם חמאה
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום בהיר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/4 1 כוסות קמח רגיל
1/4 כפית סודה לשתייה
קורט מלח
1 כוס שוקולד צ'יפס
חופן מיני m&m (לא חובה)
הכנה:
לחמם תנור ל-170 מעלות.
על תבנית אפייה שטוחה המרופדת בנייר אפייה מניחים יריעת רדיד אלומיניום ומגלגלים את דפנותיו פנימה עד קבלת עיגול בקוטר של כ-25 ס"מ.
בקערה בינונית לנפות קמח, סודה לשתייה ומלח. לשים בצד.
להקרים חמאה ושני סוגי סוכר. להוסיף ביצה ותמצית וניל ולערבב.
להוסיף, את תערובת הקמח ולערבב עד שהמסה אחידה.
להוסיף שוקולד צ'יפס לערבב עד שנטמע.
להעביר את המסה לרדיד ולשטח. לקשט במיני m&m.
לאפות כחצי שעה או עד שקצות העוגיה הופכים חום זהוב.
לצנן היטב.
ניתן לקשט ו/או לכתוב ברכות בעזרת רויאל אייסינג.

עכשיו רוצו לפנק את אהובכם. זה עובד - באחריות :-)

אסתר המלכה

אמי ז"ל, אסתר היה שמה, היתה מלכה. הכל היה קטן עליה ולא היה דבר שלא הצטיינה בו, למעט כתיבה בעברית (היא תמיד התבלבלה בין 'ח' ל 'כ', בין 'ט' ו 'ת' וכדומה) אבל זה היה פתיר, כי אני תיקנתי לה את שגיאות הכתיב.

אמי ידעה לתפור, לא סתם כיסויים לכריות, אלא חליפות מחויטות.
אמי ידעה לסרוג, לא צעיף מלבני שורה ימין שורה שמאל, אלא סוודרים עם צמות.
אמי ידעה לבשל, לא מספרים, אלא מהראש. כל יום העמידה סירים עם אוכל טרי. לא היה מיקרו, ולא הכרנו את המושג "לחמם אוכל".
אמי ידעה לאפות: עוגות שמרים, עוגות גבינה, עוגות בחושות, עוגות פרי, מה לא? לא אשכח איך לקראת בואם של אורחים הכינה מעוגת טורט אחת שתי עוגות שונות: עוגת הטורט נפרשה לשתיים. על מחצית אחת פיזרה תותים, ג'לי אדום וקצפת ועל המחצית השנייה הכינה תערובת של גבינה לבנה, קצפת וחתיכות אננס. עם קצת ג'לטין כל העסק התייצב והפך להיות כל כך טעים שתמיד אכלתי מינימום שתי פרוסות.

גולת הכותרת הייתה עוגת התפוחים שלה. גרסה של בצק פריך מרודד לעלה בגודל תבנית של תנור. עליו נמרחה שכבה דקה של ריבה שכוסתה בתפוחי עץ מרוסקים ומעורבבים עם סוכר, לימון, קינמון וקצת חמאה. עלה בצק נוסף כיסה מעל כמו גג של בית. העלה העליון חורר במזלג ונזרה עליו סוכר. כשהעוגה הזו יצאה חמה מהתנור והוגשה לי יחד עם כדור גלידה וניל, לא הייתה מאושרת ממני. כמה אהבתי את העוגה הזו ולא רק אני. כולם! אך מידת האהבה קטנה מול מידת האכזבה, אכזבה שלי מעצמי על כך שמעולם לא טרחתי לרשום את המתכון לעוגה הזו וכעת נותרו בי געגועים עזים; לאימא ולעוגת התפוחים שלה. חשבתי לעצמי שאנסה להתחכות אחר המתכון. קצת ניסוי וטעיה ואוכל להגיע לאותה תוצאה. נשמע פשוט נכון? אז זהו שלא. אני מודה שאין לי אפילו את האומץ לנסות. חוששת שיצא משהו אחר לגמרי. אוי לבושה!

אחת מסוגי העוגיות שאמי נהגה להכין היו עוגיות השושנים. בצק פריך מגולגל לרולדה המרוחה קצף ביצים בניחוח וניל ואז נפרש לפרוסות, אותן מעמידים על התבנית עם הפתח למעלה. בזמן האפייה הקצף מתנפח ומתפשט, מה שהופך את העוגייה לאוורירית ונימוחה במיוחד. עוגיות אילו היו אהובות על כל בני הבית ומתוך הגנים הפכו אהובות גם על בנותי. משום מה מעולם לא הרמתי את הכפפה ספק חשש שכל המילוי יזל החוצה, ספק פחד שלא יצא כמו אילו שאמי הכינה. קונדיטוריה קטנה בסמוך לביתנו סיפקה את הסחורה כך שכולם יצאו נשכרים. והנה לאחרונה החלטתי לעשות מעשה ולנסות להכינן בעצמי. בדקתי לא מעט מתכונים ונתקלתי באחד שגרם לי לדז'ה-וו. זהו המתכון המנצח אותו הכנתי כבר מספר פעמים. זהו המתכון שהזכיר לי את בית אמא והנה הוא מוגש לפניכם במלוא הדרו.

עוגיות שושנים 



לבצק:

200 גרם חמאה רכה בטמפ' החדר (לא נוזלית)

2 כפות אבקת סוכר

2 חלמונים
מיכל שמנת חמוצה (200 מ"ל)
3 כוסות קמח
שקית אבקת אפייה (10 גרם)

למלית:
4 חלבונים (כ 130 גרם)
1 כוס סוכר
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל

הכנה:
את חמרי הבצק מעבדים יחד, במיקסר עם וו גיטרה או במעבד מזון עם להב מתכת. לא לעבד יותר מדי אלא להגיע למצב של פירורים ואז לאחד בידיים. לחלק לשניים ומאחר ואחר כך נרדד מלבן מכל יחידה, מראש אני יוצרת צורת מלבן מהבצק. לשים בניילון ולתת מנוחה במקרר לפחות שעה. גם לילה זה בסדר. רק אוסיף שהבצק הזה נח ביותר לעבודה, ניתן לרדד בקלות והוא לא נדבק למשטח העבודה.

לחמם תנור לחום בינוני. להקציף חלבונים עם סוכר לקצף יציב. להוסיף פודינג בתנועות קיפול עד שנבלע בקצף, לא מעבר. לרדד כל עלה למלבן (אני אישית מחלקת כל עלה שוב לשניים, כך שישי לי סה"כ ארבע מלבנים לרידוד) למרוח שכבה של קצף על הבצק, בערך 3 מ"מ גובה. האמיצים יכולים יותר. לגלגל לרולדה בזהירות ולפרוס כל 2 ס"מ. להניח את העוגיות במרחק של 2-3 ס"מ זו מזו ולאפות רבע שעה עד 20 דקות, תלוי כמובן בגודל העוגייה. על העוגיות שהתקררו אפשר לבזוק אבקת סוכר.

אמנם החג המתקרב הוא חנוכה ולא פורים, אך לא יכולתי להתאפק ולספר לכם על אסתר המלכה ולו מתוך התרוממות רוח חגיגית. נתראה בקרוב עם מתכון  לחנוכה: סופגניות ללא שמרים. כל אחד יכול!!

אמא שלי - אסתר